בינה מלאכותית ליצירת תמונות: איך זה עובד ומה מותר לעשות עם התוצאה

אתם צריכים הזמנה ליום הולדת של הבת, עם חתול שמנגן בגיטרה מתחת לעץ לימון. פעם הייתם מחפשים תמונה ברשת ומתפשרים. היום אפשר לכתוב את התיאור הזה לכלי של בינה מלאכותית ליצירת תמונות ולקבל ארבע גרסאות תוך פחות מדקה. חלקן יפות, אחת מהן כנראה תהיה עם שש אצבעות לחתול. הכלים האלה הפכו לנפוצים מאוד, וכלולים היום בצ'אטבוטים, באפליקציות עריכה ואפילו בתוך מעבדי תמלילים. כאן תמצאו הסבר פשוט על איך הם עובדים, למה הם טובים ובמה הם עדיין מוגבלים, ובעיקר מה כדאי לדעת לפני שמשתמשים בתמונה שיצרתם, או לפני שמאמינים לתמונה שמישהו אחר שלח.

איך בינה מלאכותית ליצירת תמונות עובדת, בקצרה

הכלים האלה מבוססים על מודלים שאומנו על מספר עצום של תמונות יחד עם תיאורים שלהן. במהלך האימון המודל לומד את הקשר בין מילים לבין צורות, צבעים, סגנונות וקומפוזיציות. כשאתם כותבים תיאור, המודל לא "מחפש" תמונה קיימת, אלא בונה תמונה חדשה שמתאימה לתיאור לפי מה שלמד. בשיטה הנפוצה היום, התהליך מתחיל ממעין רעש אקראי שהולך ומתבהר, שלב אחרי שלב, עד שמתקבלת תמונה.

מכאן נובעים שני דברים חשובים. ראשית, כל הפעלה נותנת תוצאה קצת אחרת, גם לאותו תיאור. שנית, המודל לא באמת "מבין" מה הוא מצייר. הוא יודע איך דברים נראים בדרך כלל, ולכן הוא טוב באווירה ובסגנון, ופחות טוב בפרטים שדורשים היגיון: מספר אצבעות, טקסט בתוך התמונה, שעון שמראה שעה מסוימת או מבנה של חפץ מכני.

יש לזה גם צד פחות גלוי. מאחר שהמודל לומד ממה שראה, הוא נוטה לחזור על מה שנפוץ בנתונים שלו. בקשה ל"רופא" או ל"מהנדסת" עשויה לייצר שוב ושוב אותו סוג של דמות, ובקשה ל"רחוב בתל אביב" עשויה להיראות כמו רחוב בעיר אחרת לגמרי, כי למודל לא היו מספיק דוגמאות מקומיות. אם התוצאה לא מתאימה, אפשר לפרט יותר בתיאור. ובכל מקרה, כדאי להתייחס לתמונה כאל איור שנוצר לפי בקשה, לא כאל ייצוג נאמן של מקום, אדם או אירוע.

עוד הבדל שכדאי להכיר הוא בין כלים. יש כלים שמצטיינים בצילומים מציאותיים, יש שמתאימים יותר לאיורים, ויש שמטפלים טוב יותר בטקסט בתוך התמונה. גם מדיניות התוכן שונה: כל שירות קובע מה הוא מסרב ליצור, וזה משתנה מעת לעת. כשכלי מסרב לבקשה, זו החלטה של השירות וכדאי לכבד אותה. אם הבקשה הייתה תמימה לגמרי, למשל איור לחוג ציור, ייתכן שמילה מסוימת התפרשה לא נכון, ותיאור פשוט וברור יותר של מה שאתם רוצים לראות עשוי לעזור.

איפה פוגשים את הכלים האלה

• בתוך צ'אטבוטים: בחלק מהכלים המוכרים אפשר פשוט לבקש בשיחה "צור תמונה של…". הסבר כללי על הצ'אטבוטים עצמם נמצא במדריך צ'אטבוט בינה מלאכותית ביומיום, ועל הכלי של גוגל במדריך על ג'מיני.
• באתרים ובאפליקציות ייעודיים ליצירת תמונות, עם יותר שליטה בסגנון, בגודל וביחס התמונה.
• בתוכנות עריכה: מחיקת אובייקט מתמונה, הרחבה של רקע או החלפת שמיים.
• בטלפון: במכשירים חדשים יש יכולות עריכה מבוססות בינה מלאכותית בתוך אפליקציית הגלריה.

מורידים רק מחנות האפליקציות הרשמית של המכשיר או משתמשים באתר הרשמי של השירות. אפליקציות "חינמיות לגמרי, בלי הגבלה" ממקורות לא מוכרים הן דרך נפוצה להפצת תוכנות זדוניות.

איך כותבים תיאור שעובד

התיאור שאתם כותבים נקרא לפעמים "פרומפט". אין צורך בשפה מיוחדת, אבל כמה הרגלים עוזרים:

1. מה במרכז: "חתול כתום מנגן בגיטרה".
2. איפה ומתי: "מתחת לעץ לימון, אור של אחר הצהריים".
3. סגנון: "איור צבעי מים", "צילום", "ציור ילדים", "איור שטוח בצבעים בהירים".
4. מסגרת: "תמונה לרוחב", "רקע לבן", "מקום ריק בחלק העליון לטקסט".
5. מה לא: חלק מהכלים מאפשרים לכתוב מה לא להכניס, למשל "בלי טקסט".

כלים רבים מבינים עברית, אבל יש כלים שמגיבים טוב יותר לתיאור באנגלית. אם התוצאה רחוקה מהבקשה, נסו לפשט את התיאור או לכתוב אותו באנגלית פשוטה. ואם אתם צריכים טקסט בעברית על התמונה, למשל להזמנה, עדיף בדרך כלל ליצור את התמונה בלי טקסט ולהוסיף את הכיתוב בתוכנה רגילה. טקסט בעברית שנוצר בתוך התמונה עדיין יוצא לעתים קרובות משובש.

טבלה: למה זה מתאים ולמה פחות

מה מותר לעשות עם התמונה

זה החלק שבו כדאי להיות זהירים, כי התשובה לא אחידה. כמה עקרונות כלליים, שאינם ייעוץ משפטי:

• תנאי השימוש של הכלי: כל שירות קובע בתנאים שלו מה מותר לעשות בתמונות שנוצרו בו, למשל אם מותר שימוש מסחרי. כדאי לקרוא את הסעיף הזה לפני שמשתמשים בתמונה לעסק.
• זכויות יוצרים: המצב המשפטי של תמונות שנוצרו בבינה מלאכותית עדיין מתפתח, ומשתנה ממדינה למדינה. אם אתם מתכוונים לשימוש מסחרי משמעותי, זו שאלה לעורך דין שמתמחה בתחום.
• דמויות וסימנים מוכרים: תמונה שמחקה דמות מצוירת מפורסמת, לוגו של חברה או סגנון מזוהה של אמן חי עלולה לפגוע בזכויות של אחרים, גם אם נוצרה בכלי.
• אנשים אמיתיים: לא יוצרים תמונות של אדם אמיתי בלי הסכמתו, ובוודאי לא תמונות שמביכות, מטעות או פוגעות. זה נכון כפליים לגבי ילדים.

תמונות מזויפות: איך לא ליפול בהן

הצד השני של הכלים האלה הוא שקל מאוד ליצור תמונה שנראית כמו צילום של אירוע שלא קרה. תמונה כזו יכולה להגיע בקבוצת משפחה, ברשת חברתית או בהודעה שמבקשת תרומה דחופה. כמה סימנים שכדאי לחפש, בלי להסתמך על אף אחד מהם לבד:

• ידיים, אצבעות, שיניים ואוזניים שנראות קצת לא נכון.
• טקסט בשלטים או בחולצות שהוא כמעט מילים, אבל לא ממש.
• רקע שנמס או חוזר על עצמו, וחפצים שמתמזגים זה בזה.
• תאורה שלא מסתדרת: צל לכיוון אחד ואור מכיוון אחר.

הכלים משתפרים כל הזמן, ולכן היעדר סימנים כאלה לא מוכיח שהתמונה אמיתית. השאלה החשובה יותר היא מי שלח, מה הוא מבקש מכם ואם מקורות אמינים מדווחים על אותו אירוע. תמונה מרגשת שמגיעה עם בקשה דחופה לכסף או ללחיצה על קישור היא דפוס מוכר. הסימנים דומים מאוד לאלה שבמדריך על פישינג.

פרטיות: מה קורה לתמונות שאתם מעלים

חלק מהכלים מאפשרים להעלות תמונה ולבקש לשנות אותה: להחליף רקע, להפוך לאיור, להוסיף פריט. ברגע שהעליתם, התמונה עוברת לשרתים של השירות. לפני שמעלים תמונות של ילדים, של המסמכים שלכם או של אנשים אחרים, כדאי לבדוק בהגדרות ובמדיניות של השירות מה נשמר ואם התוכן עשוי לשמש לשיפור המודל. הכלל הבטוח: מה שלא הייתם מפרסמים בפומבי, לא מעלים. יש על כך מדריך מפורט, מה לא כדאי לשתף עם צ'אטבוט.

עריכה של תמונות קיימות: מה השתנה בגלריה של הטלפון

לא כל שימוש בבינה מלאכותית לתמונות מתחיל מדף ריק. בשנים האחרונות נכנסו לאפליקציות הגלריה ולתוכנות העריכה יכולות שעושות שינויים בתמונה קיימת. הנפוצות שבהן:

• מחיקת אובייקט: מסמנים אדם זר ברקע של תמונה משפחתית או פח אשפה בצילום נוף, והכלי ממלא את המקום ברקע שנראה טבעי.
• הרחבת תמונה: כשהתמונה צרה מדי, הכלי "ממציא" את מה שמסביב כדי להתאים אותה לגודל אחר.
• שיפור תמונה ישנה: חידוד של צילום מטושטש או צביעה של תמונה בשחור לבן.
• שינוי הבעה או תנוחה: בחלק מהכלים אפשר לבחור את הפנים הטובות ביותר מתוך כמה צילומים רצופים.

זה שימושי מאוד, אבל חשוב להבין מה קורה בפועל: כל מה שהכלי הוסיף הוא המצאה, לא שחזור. כשמשפרים תמונה ישנה של סבא, הפנים החדות שמתקבלות הן ניחוש של המודל לגבי איך הוא אולי נראה, לא תיעוד. לתמונות משפחתיות זה בדרך כלל בסדר, כל עוד שומרים גם את המקור. לכן ההמלצה הפשוטה: שומרים תמיד עותק של התמונה המקורית לפני עריכה, ולא מוחקים אותו. אם אתם מגבים את הגלריה לענן, ודאו שהמקור נשמר שם גם הוא.

במכשירים רבים, תמונה שנערכה בכלים כאלה מקבלת סימון בפרטי הקובץ או סמל קטן, כדי שאפשר יהיה לדעת שהיא שונתה. זה מנגנון חשוב לאמון, ואין סיבה לנסות להסיר אותו.

יצירת תמונות עם ילדים

ילדים נהנים מאוד לראות את הדמיון שלהם הופך לתמונה, וזו יכולה להיות פעילות משותפת נחמדה: לכתוב יחד תיאור של דרקון שאוכל פלאפל ולראות מה יוצא. כמה דברים כדאי לזכור. ראשית, לבדוק את מגבלת הגיל של השירות, ולהשתמש בחשבון של ההורה בנוכחות ההורה כשהילד צעיר מהגיל הנדרש. שנית, לא להעלות תמונות של הילד או של חברים שלו כדי "לשנות" אותן. שלישית, להשתמש בהזדמנות לשיחה: להראות לילד שהכלי טועה, שהוא יכול ליצור תמונה של משהו שלא קרה, ולכן לא כל תמונה ברשת היא אמת. זו אולי ההגנה הטובה ביותר שאפשר לתת לו מפני תמונות מזויפות בהמשך. ואם הילד משתמש בכלים כאלה לעבודות בית הספר, כדאי לברר מה הכללים של המורה, ולעודד אותו לציין מתי איור נוצר בכלי.

טעויות נפוצות

• לסמוך על פרטים בתמונה. מפה, תרשים או "צילום" של מכשיר שנוצרו בכלי כזה יכולים להיראות משכנעים ולהיות שגויים לגמרי.
• לשלוח תמונה שנוצרה כאילו הייתה צילום. גם בבדיחה, תמונה כזו יכולה להתפשט מהר ולהטעות. עדיף לציין שהיא נוצרה בכלי.
• להתעלם ממגבלת הגיל. לרבים מהשירותים יש גיל מינימלי בתנאי השימוש, וכדאי לבדוק אותו לפני שילדים משתמשים.
• לבזבז שעות על תיאור מושלם. לפעמים עדיף לבחור את הגרסה הטובה מבין ארבע ולתקן אותה בעריכה רגילה.

שורה תחתונה

כלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות הם דרך מהירה ונחמדה ליצור איורים, הזמנות והשראה. הם לא מקור למידע, הם לא תמיד מדויקים, והתוצאה כפופה לתנאי השימוש של השירות ולזכויות של אחרים. השתמשו בהם בשביל מה שהם טובים בו, תייגו תמונות שנוצרו בהם כשאתם משתפים, ובדקו פעמיים לפני שאתם מאמינים לתמונה מרגשת שהגיעה מאדם שאינכם מכירים.